וֹם אֶחָד עֲנָק בּוֹדֵד וְרַגְזָן

מִתְעַטֵּשׁ עִטּוּשׁ גָּדוֹל בִּמְיֻחָד,

וּבֵיתוֹ — מִתְפָּרֵק!

עַכָּבִישׁ קָטָן וְעַקְשָׁן מַצִּיעַ לָעֲנָק אֶת עֶזְרָתוֹ,

אֲבָל הָעֲנָק דּוֹחֶה אוֹתוֹ בְּזִלְזוּל

וְיוֹצֵא לְחַפֵּשׂ לְעַצְמוֹ בַּיִת חָדָשׁ.

וְהָעַכָּבִישׁ?

הוּא לֹא אֶחָד שֶׁיְּוַתֵּר,

וְיֵשׁ לוֹ דְּרָכִים מִשֶּׁלּוֹ לַעֲזֹר לָעֲנָק

וַאֲפִלּוּ לִרְכּשׁ אֶת לִבּוֹ...

סִפּוּר־מָשָׁל עַל מַסָּעוֹת, עַל הַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי צְפוּיִים שֶׁקּוֹרִים בָּהֶם, וְעַל הַגִּלּוּי שֶׁדַּוְקָא הַקְּשָׁיִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ הֵם הַמַּתָּנָה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ.

בַּיִת עֲנָק הוּא סֵפֶר הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּתְבָה מַאיָה שְׁלֵיְיפֶר, מְאַיֶּרֶת וּמְעַצֶּבֶת מָעֳרֶכֶת. הַסֵּפֶר מְשַׁלֵּב אֶת שְׁתֵּי אַהֲבוֹתֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת — מַסָּעוֹת בַּטֶּבַע וְאִיּוּר לִילָדִים. בֵּין הַסְּפָרִים שֶׁאִיְּרָה: פִּתְאוֹם נָשְׁבָה הָרוּחַ מֵאֵת גַּלִּית רָאבֵ"ד וְחוּט הַזֶּהָבָה מֵאֵת שִׁירָה גֶּפֶן